הנקודה האמצעית
כשעלה במחשבתו לברוא את המציאות הכול היה רק הוא עצמותו ואורו האין סופי ועל ידי המחשבה נוצרה מציאות שהיא למעשה […]
כשעלה במחשבתו לברוא את המציאות הכול היה רק הוא עצמותו ואורו האין סופי ועל ידי המחשבה נוצרה מציאות שהיא למעשה […]
העולם הזה ברובו הוא כביכול ששת ימי החול שהוא מלא בצרות ובעיות "גם כל ימיו כעס ומכאובות" ועולם הבא הוא
בכינור של הלווים היו 7 נימין היינו מיתרים ולימות המשיח 8 ולעתיד כתוב 10-"בנבל עשור"-כי השירה תלויה בזמן-שהיו הלווים בכל
"אחור וקדם צרתני"-אם זכה האדם נוחל 2 עולמות הזה והבא היינו שממשיך נחל וחיבור משורש החיות אל ההסתרה וההעלם שיש
"וידעתם כי אני ה' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים"-זה העניין שבכל עת יש מצרים לכל איש מישראל ולכן בכל יום
"ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל"-כי העולם הזה אינו בשלימות וצריך לגרום להמשכה מהעולם העליון על ידי
"וברוח פיו כל צבאם"-עיקר שלימות החסרונות הוא על ידי הרוח חיים וכפי שבגשמיות עיקר החיים הם על ידי הנשימה שמוליכה
"בראשית ברא…תוהו ובוהו וחושך על פני תהום..ורוח אלוקים מרחפת מעל המים"- לא כתוב ה' ברא בראשית אלה כביכול יש דיבור
הנבראים כולם נמשכו מעשרת המאמרות שהם אמרות ה'-וזה שכתוב "אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף"-כי האדם הוא היחיד בעולם שיכול
בני ישראל נקראו "צבאות" שכתוב "בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים"-צבאות מורכבת מהמילים צבא ו-אות שזה מרמז