צדיק כתמר יפרח

"וידום אהרון" ראיתי לפרש עניין מות בניי אהרון ספירת העומר והפסוק "צדיק כתמר יפרח"-בפרשת שמיני יוצאת אש מאת ה' ונכנסת דרך הנחיריים של שניי בניי אהרון שמסתלקים מהעולם וזאת אבידה גדולה מאוד שהיו בניו צדיקים גמורים, מפרשים טוענים שהסיבה היא שנכנסו למשכן שתויים או בשל שהיו רווקים או ש"הקריבו אש זרה" בפשט אש זרה זה עשו מעשה שלא צוו עליו,על אהרון נאמר "צדיק כתמר יפרח" שפרח מטה אהרון להוכיח שהוא הנבחר משמיים ויוצאת פרשת שמיני בחודש ניסן לפני ראש חודש אייר שהוא הזמן האחרון לברך ברכת האילנות ופלא הדבר-שצריך לראות שניי עצים בפריחה על מנת לברך ונראה לי שהם כנגד בניי אהרון אשר הסתלקו מהעולם כעונש לאהרון ששיתף פעולה במעשה עגל הזהב על אף שעשה עבירה לשם שמיים בכדאי שלא תתבטל כהונה מישראל אם היו הורגים אותו הערב רב לא היה מי שיכפר על ישראל למרות זאת לא ראוי אותו מעשה ונענש במות בניו ומשה בתפילתו פעל שימותו רק שניים מהם ונשארו שניים בחיים אהרון בתגובה למות בניו שתק "וידום אהרון" בימי ספירת העומר נטהרים ישראל מטומאות שהם למעשה טיפשות הפך השכל כי טומאה מלשון טמטום ואחת הטומאות הקשות שיש בבני האדם היא האשמה-הן האשמה עצמית והן האשמה של אחרים במתרחש ואהרן שהיה קדוש בחר בלא להאשים אף אחד לא האשים את עצמו ולא את העובדים לעגל שגרמו לכל זה ובחר בשתיקה שתיקנה עניינים עליונים וזה אש מ-ה' שיצאה והרגה את בניו ונכנסה דרך הנחיריים כנגד חרון אף ה' והצער של הצדיק כיפר על כל ישראל,שאדם מאשים את עצמו הוא בעצם טוען שאין ה' כי בהצלחה הוא בטוח שזה רק הוא ובכישלון גם כן אך ה' הוא אדון כל שהיה הוה ויהיה ובעל הכוחות והיכולות כולם,אדם עושה השתדלות באם מצליח ה' בידו ישמח וזאת מעלה גדולה ואם יכשל לאחר שהשתדל גם כן ישמח שכך ה' רצה ונעשה רצונו ויפיק מסקנות נכונות לעתיד וזה "יגעת ומצאת תאמין" כי האשמה היא שורש של רדיפה עצמית והענשה עצמית שהיא גרועה מהכל כי מי יציל את האדם מעצמו והיא שורש חוליי הנפש שגוררת עצבות והרס עצמי וכל זה נובע מהקלקול של חטא עץ הדעת וזה נראה לי הקשר בין אהרון "צדיק כתמר יפרח" שמתקן הצדיק בחכמתו את פגם החטא הראשון ברכת האילנות שסופה כמה ימים אחרי פרשת שמיני בה כל הנושא ומות בניי אהרון דווקא על ידי אש
וזה-אש- מה-שאותיות מה בגימטריא 45 בגמטריא "אדם" שהוא רק "מה ה' רוצה" ולא מאשים את עצמו ולא אף אחד אחר וזה הפך אדם וחוה לאחר החטא שזה האשים את זו וזו האשימה את הנחש בפשט של הדברים.