"לך לך"

"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה"-ראיתי לבאר עניין פסח הגאולה ממצרים ואברהם אבינו ע"ה
אברהם ראה בכוכבים שלא יהיה לו צאצאים ה' ציווה אותו לעזוב את בית אביו ולעבור לארץ ישראל אביו תרח עשה תשובה ומה יאמרו העולם האיך עזב אברהם את אביו ולא כבדו לכן ציווה אותו לך-לך אותך אני פוטר מכיבוד אב שכל הדורות מנח ועד אברהם כולם היו רק בכדאי שיבוא אברהם לעולם ועשה ה' שמת תרח "לך לך" בגימטריא 100 ובגיל 100 נולד יצחק אבינו בליל הסדר לאחר שהיה אברהם 10 שנים בארץ שבאו המלאכים לבשר לשרה על שבעת הזו בשנה הבאה יהיה לה בן היתה עסוקה בעשיית מצוות "מהרי שלש סאים קמח לושי ועשי עוגות" שהיו האבות מקיימים המצוות טרם שנתנו ומצה עושים במהירות 18 דקות בגמטריא חי והיה אברהם 10 שנים בארץ כנגד 10 מכות מצרים ו10 הדברות שהם כנגד 10 מאמרות שנברא בהם העולם ו10 דורות מנח עד שנולד אברהם,וזה שירדו אברהם ושרה למצרים ונחטפה שרה לבית פרעה וכן עבר אברהם בהר הגריזים ובהר עיבל שהראה לו ה' מקום בו עתידים צאצאיו לברך ולקלל לאחר צאתם ממצרים,ה' ברך את אברהם "ואעשך לגוי גדול..ואגדלה שמך שהדרך ממעיטה כוחו של אדם וכן את שמו הטוב שיגידו שאברהם משוטט בדרכים ואין לו בית ואם כל זה היה בכוחו להוליד וכן התעשר והיה שמו הטוב בכל הארץ ונראה לי שהברכה הזו התקיימה גם בעם ישראל במצריים שהיו עבדים ולמרות זאת "פרו וישרצו מאוד" ואף שניסו המצריים לאבדם מהעולם בדרך ניסית התקיימה הברכה של "גוי גדול" בתוך מצרים מקום החושך והפך הקדושה לחלוטין וכן נראה לי שבכך שצלח אברהם ללא התלבטות את הניסיון לעזוב בגיל מבוגר את בית אביו וללכת למקום לא נודע "אל הארץ אשר אראך" זכו ישראל לצאת במהירות שלא החמיץ בצקם ולניסים במדבר שלא היו צריכים לכבס בגדם והיה להם שפע ומזון ללא טורח ובזה שהאמין אברהם בקב"ה שישנה את גורלו בניגוד במה שנראה לו בכוכבים שלא יהיו לו בנים מכח זה השתלשל שיהיו 12 שבטי ישראל כנגד 12 המזלות שההשגחה על ישראל היא אף מעל גזירת שמיים,וזה שנולד יצחק בחודש ניסן הוא ראש השנה המיוחד לישראל שהם מעל הטבע והמזל וממנו נולד יעקב וממנו 12 השבטים וזה שמברכים בתפילת 18 "מגן אברהם" ולא מגן אברהם יצחק ויעקב כי כל עניינם אחד הוא וכן כתוב "אחד היה אברהם" בו נראה שכלולים בנו נכדו השבטים וכל ישראל שהכל הולך אחרי ההתחלה שהוא אבי האומה כולה ומה שעבר עליו ברוחניות עבר על בניו בפועל בגלות מצרים ובגאולת מצרים שמעשה אבות סימן לבנים.