החסדים והטובות

העולם הזה ברובו הוא כביכול ששת ימי החול שהוא מלא בצרות ובעיות "גם כל ימיו כעס ומכאובות" ועולם הבא הוא שבת-יום שכולו טוב ששם מתבטלים כל הצרות ויש התעסקות רק בהודאה וצריך לראות להמשיך קדושת העולם הבא כבר עכשיו לעולם הזה וזה על ידי שמודים לקב"ה בעולם הזה על ידי שמחפשים ומוצאים נקודות טובות במציאות הקיימת,כי יש איזה בחירה דקה מאוד בעולם הזה כביכול שיש לאדם בחירה במשהו וכשנמצא במציאות של כל טוב מכיר חסדי הבורא ונמצא בעצמו בנתינה ויש גם להפך שיש לו כל מה שצריך אך כפוי טובה "וישמן ישורון ויבעט" ויש גם להפך שנמצא בצרה ועל ידי הצרה נתעקם ליבו ואפילו לפתוח את פיו בתפילה לא יכול,לכן צריך להסתכל היטב על החסדים והטובות שעשה איתו ה' מעודו כי אפילו בתוך הצרה מלשון צר-שלא מספיק לאדם ולא נוח לו יש הרחבות וזה עניין השופר שצר מלמטה ורחב מלמעלה ומשמיע קולו דרך הפתח הצר ודווקא בשל כך נשמע חזק ומעורר הלב וזה שמזכירים קודם תפילת שמונה עשרה את קריעת ים סוף בכדי שנתבונן שניצלנו מהצרה הגדולה ביותר כעם-ממצרים שהיא שורש הצרות והגלויות ואז אפשר להתפלל, היינו שצריך לדון את ההשגחה של ה' בין פרטית ובין כללית על ישראל לכף זכות ובכך מואר אור הגאולה בעולם הזה שהוא ששת ימי המעשה מהעולם הבא שהוא כולו רק הודאה על הישועות הניסים וההשגחות ששם זה שבת שאין צורך בעשייה ואין יותר עניין של בחירה וזאת העבודה היא קשה ביותר "שיותי ה' לנגדי תמיד" לחפש ולמצוא את חסד הבורא בכל עת ובכל מציאות וזאת עבודת המחשבה והלב יוצרת ציורים רוחניים נפלאים בכל העולמות.